לפני שקונים מוצרי אמבטיה בישראל: מדריך התקנים והבדיקות שכל לקוח צריך להכיר
ברז יפה אינו מספיק — בישראל צריך לבדוק גם מה עומד מאחוריו
חדר אמבטיה הוא אחד האזורים היחידים בבית שבהם נפגשים באותו חלל:
מי שתייה.
מים חמים.
זכוכית.
מערכות ניקוז.
חשמל.
משטחים רטובים.
ריהוט.
מערכות המותקנות בתוך הקיר.
לכן מוצרי אמבטיה אינם רק עולם של עיצוב.
הם גם עולם של תכנון, התאמה ותקינה.
ת”י 5452 — אחד המספרים שכדאי להכיר
מכון התקנים הישראלי מפרסם את ת”י 5452: בדיקת מוצרים הבאים במגע עם מי שתייה.
התקן עוסק בדרישות להתאמת מוצרים שבאים במגע עם מי שתייה מבחינת השפעתם על איכות המים.
הוא מתייחס בין היתר לצינורות, אבזרים, רכיבים וחומרים המשמשים במערכות אספקת מים ובשרברבות. (קופת חולים של ישראל)
מכון התקנים אף מפעיל מאגר ייעודי שבו ניתן לחפש מוצרים מאושרים בתחום זה. (קופת חולים של ישראל)
למה זה רלוונטי לברז?
המים שעוברים בברז יכולים לשמש:
לצחצוח שיניים.
לשטיפת פה.
לרחצה.
ולעיתים לשתייה.
לכן חשוב להבחין בין מוצר שנראה כמו ברז לבין מוצר שמיועד ומתאים בפועל לשימוש במערכת מים.
מה לגבי אסלות?
מכון התקנים מפרסם גם את ת”י 1385, החל על אסלות ישיבה קרמיות בעלות מכל הדחה צמוד ועל רכיבים מסוימים במכל ההדחה. (קופת חולים של ישראל)
בתקנות התכן הישראליות ת”י 1385 מופיע בין התקנים הרלוונטיים בתחום התברואה. (Government of Israel)
המשמעות לצרכן פשוטה:
כאשר קונים כלי סניטרי, לא מספיק לשאול אם הוא יפה.
צריך לבדוק התאמה לתשתית, מפרט, מנגנון, הדחה, חלקי חילוף ודרישות התקנה.
זכוכית במקלחון
זכוכית בחדר רחצה היא נושא בטיחותי.
מכון התקנים מפרסם את ת”י 938 חלק 3 העוסק בזכוכית בטיחות לשימוש בבניינים, ובכלל זה זכוכית מחוסמת וזכוכית רבודה לפי תחולת התקן. (קופת חולים של ישראל)
בנוסף, תקנות בטיחות המשתמש מפנות לת”י 1099 בהקשר של תכן זיגוג בבניינים וקביעת סוג ועובי הזכוכית. (Government of Israel)
כאשר רוכשים מקלחון, שאלו:
איזו זכוכית מותקנת?
מה עובייה?
האם היא מתאימה למערכת הספציפית?
מי מבצע את ההתקנה?
מה דרישות היצרן?
מערכת תברואה — החלק שאינו מצטלם לאינסטגרם
תקנות התכן בישראל מפנות לת”י 1205 בתחום התקנת מתקני תברואה ומערכות אספקת מים קרים וחמים. (Government of Israel)
זה משמעותי במיוחד כאשר קונים:
ברז קיר.
אינטרפוץ.
מערכת רחצה סמויה.
אסלה תלויה.
ניאגרה סמויה.
כל אחד מהמוצרים האלה תלוי בתכנון תשתית שנמצא מאחורי האריחים.
הטעות הגדולה: “האינסטלטור כבר יסתדר”
לעיתים הוא אכן יסתדר.
אבל תכנון מקצועי אינו מבוסס על “נסתדר”.
לפני שהקיר נסגר צריך לדעת:
איזה מנגנון מותקן.
מה עומק ההתקנה.
איפה נקודת היציאה.
איזה כיור יהיה במקום.
מה אורך הפיה.
איזה חיפוי יותקן.
מה עובי שכבות הגמר.
מוצר תואם תקן אינו מבטל התקנה נכונה
זו נקודה קריטית.
גם מוצר איכותי יכול לעבוד בצורה גרועה אם הוא הותקן באופן לא נכון.
ברז קיר מצוין יכול להיות לא נוח אם הפיה קצרה ביחס לכיור.
מקלחון איכותי יכול לדלוף אם השיפועים אינם נכונים.
כיור איכותי יכול לגרום להתזות אם הברז אינו מתאים אליו.
אסלה איכותית יכולה להיות בעייתית אם התשתית או ההתקנה אינן מתאימות.
לכן צריך לחשוב על שלושה רבדים:
מוצר.
התאמה.
התקנה.
שבע שאלות שחייבים לשאול לפני רכישת ברז
- האם הדגם מיועד לשימוש הרצוי?
- מה חומר הגוף?
- מה מנגנון ההפעלה?
- האם קיימת התאמה למי שתייה כאשר הדבר רלוונטי?
- מה מידות הברז?
- האם יש חלקי חילוף?
- מה האחריות?
שבע שאלות לפני רכישת מקלחון
- האם המידה מתאימה לאחר גמר?
- מה סוג הזכוכית?
- מה עובי הזכוכית?
- מה סוג הפתיחה?
- האם הדלת יכולה להיפתח ללא הפרעה?
- איך המוצר נאטם?
- מי אחראי להתקנה?
שבע שאלות לפני רכישת אסלה
- תלויה או מונובלוק?
- מה מידות האסלה?
- מה מרחקי החיבור?
- מה סוג מנגנון ההדחה?
- האם קיימים חלקים זמינים?
- האם היא מתאימה לניאגרה?
- מה דרישות ההתקנה?
ההבדל בין חנות שמוכרת מוצר לבין חנות שמוכרת פתרון
אפשר למכור ללקוח ברז.
אפשר גם לשאול אותו:
איזה כיור קנית?
מה גובה הכיור?
מה עומק הארון?
איפה מותקן הברז?
איזה צבע מערכת הרחצה?
מה לחץ המים?
מה כבר נמצא בתוך הקיר?
השאלה השנייה היא זו שמונעת טעויות.
לסיכום
חדר אמבטיה איכותי בישראל אינו אוסף של מוצרים יפים.
הוא מערכת שבה מוצר, תקינה, תשתית ומידות צריכים לעבוד יחד.
ב-iBath המטרה היא לאפשר ללקוח להשוות לא רק בין צבעים ועיצובים, אלא בין פתרונות שלמים לחדר הרחצה.
מקורות
מכון התקנים הישראלי — ת”י 5452.
מכון התקנים הישראלי — מאגר מוצרים במגע עם מי שתייה.
מכון התקנים הישראלי — ת”י 1385.
מכון התקנים הישראלי — ת”י 938 חלק 3.
מינהל התכנון — תקנות התכן, תברואה ובטיחות המשתמש